הבת שלי מאיה תמיד היתה בוגרת מאוד ובעלת מחשבה עצמאית לגמרי: לפני שהלכה – דיברה. בגן טרום חובה שאלה את הסבתא של גן: "למה לקח לבני ישראל 40 שנה לצאת מהמדבר הקטן?!". כשהיו לה יבלות על מיתרי הקול בגיל 8 מצאתי לה קלינאית תקשורת, ומאיה עשתה כל מה שדרוש למרות שבדרך כלל בקושי ניתן לגרום לילדה בגיל הזה לשתף פעולה דרך תרגילי היגוי מורכבים, ונעלמו היבלות…כיום היא זמרת ג'אז ומסיימת י'ב.
אתמול רציתי שנשב לשולחן לארוחת שישי – שתי בנותיי, בן זוגי ואני. ומאיה אומרת: "בואו כולן לשבת לשולחן!" ואני מביטה בה…"כולן"? אני אומרת בפליאה…"מה עם אבא?". והיא עונה כאילו זה 1+1: "אנחנו שלוש והוא אחד. אז כולן."
והנה אנקדוטה שאינכם יודעים- מסיבת מסתורין בסלון מול גבעת נפוליאון שאני עורכת בסלון ב 1.10 היא בזכות מאיה. זו היתה במקור תכנית לה ולחברותיה לאחת ממסיבות יום הולדתה. מאיה שיחקה את הדמות הראשית של עורך הדין פרדי פאר עבורו דרוש לי כיום שחקן מקצועי.
ועוד פרט מעניין על מאיה – הייתי מקריאה לה שייקספיר לפני השינה מגיל 6 לערך כי היא כל כך אהבה לשמוע את האנגלית העתיקה. מגיל 7 החלה עם ספרי הארי פוטר שבתחילה הקראתי לה, וכך הכירה את הגירסאות האנגליות וגם את האמריקאיות. היא הבחינה כבר אז בהבדל ביניהם. ידעתם שבכלל יש הבדל??? לבת במצווה שלה עשיתי לה מסיבת הארי פוטר מדהימה – וכך נולד הסלון מול גבעת נפוליאון – אי של תרבות ומוסיקה. הבנתי שאני חולה לדבר: הפקת אירועים ויצירת אוירה שסוחפת.
4 תגובות
כל הכבוד למאיה על כישוריה וכשרונותיה וכל הכבוד לך שידעת לטפח ולתת לה מרחב לגדילה ופריחה וכל הכבוד לך שאת יודעת לתת גם לך מרחב לפריחה ויודעת לתת ביטוי לכל כשרונותייך !!
וואו, אריאלה – באמת דברים מרגשים כתבת. ניסיתי כמיטב יכולתי – גם כאמא וגם מנסה בחיי תמיד למקסם את מה שאני רוצה לעשות. לא בהכל אני מצליחה, אבל תמיד אני עושה כמיטב יכולתי. אני שונאת חרטות בחיים, ואיכשהוא מגיל צעיר הבנתי שחיים פעם אחת. הלואי ובנותיי תפרחנה בחייהן ותהננה מהגילוי העצמי שבהחלט לוקח חיים שלמים.
מקסימות… כמה יצירה, שעוברת אצלכם מדור לדור. נפלא וכן ירבו התוכניות המופלאות של הסלון. באהבה גדולה, עדיה?
אין ספק שזה מדבק…מאז שאני זוכרת את עצמי יצרתי וחשבתי על דברים חדשים או מפתיעים. תמיד אינדיבידואליסטית ועם שאיפה גדולה לחופש לעצמי ולילדיי. חופש להיות מי שאנחנו.