הגעתי לשם הספר שלי – מנגינת החיים – אחרי מחשבה מרובה וגילגול מספר שמות אפשריים. בתחילה חשבתי שהספר ישמש ללימוד הנגינה בחליל, ותיכננתי לקרוא לו "מנגינת החליל". רציתי להוסיף לספרות המדריכים בנגינת חליל ספר המסביר לתלמיד בדרכים פשוטות ודרך משימות שונות כיצד לשפר את הנגינה, את ההתיחסות לכלי והבנת יכולותיו של "הצינור", ובנוסף לכתוב על הגישה שלי לאימון ולהכנה מנטלית של הנגן. היו לי המון נושאים שונים – כולם תובנות שהגעתי אליהם דרך מורי הפרופ' מישל דה בוסט וניסיון חיי בהם החליל היה תמיד נוכח. אך מהר מאוד בתהליך הכתיבה הרגשתי שהספר טומן בתוכו הרבה יותר ממידע רק לנגני חליל, ותהיתי אם קהל הקוראים שלי הוא למעשה מוסיקאים או תלמידי נגינה בכלל. אט אט התחלתי להרגיש שצמד המילים "חליל" וחיים הופכות למושג שהוא הינו הך. החליל תמיד הוביל אותי למקומות מסקרנים בחיי בהם יכולתי לצמוח ולקבל את מירב הסיפוק. כשלבסוף החלטתי על השם "מנגינת החיים" הרגשתי שהוא מדויק עבורי ומשקף בשתי מילים את כל רעיונותיי בספר: המוסיקה הנוכחת בחיים – מוסיקה שהיא למעשה מנגינה – והחיים כערך עליון. החיים במשמעות היותנו אנושות; החיים שלנו כיצורים חיים ומתפתחים; והחיים כמילה המייצגת את כל מה שקיים בעולמנו.
לאחרונה גיליתי את שם הספר בספרות יהודית, באמנות וכן במדע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת קמברידג' הוציאה ב 2016 את "ריקוד למנגינת החיים" – ספר בתחום הביולוגיה, המדע והפילוסופיה. בשנת 2002 הוצאת כתר הוציאה לאור ספר בתירגום לעברית מצרפתית ושמו "מנגינת חיים" מאת אנדריי מאקין – ספר פרוזה על העריצות הסובייטית. אפילו מצאתי יצירת אמנות של אומן צעיר מנתיבות בשם אלירן גלילי: יצירה אבסטרקטית מרשימה ובתוכה מסתתרים ומשתלבים כלי נגינה וזוג רקדנים, כך כותב גלילי באתר שלו. ובחנות חב"ד ברשת מצאתי ספר בשם "מנגינת החיים" שיצא לאור בשנת 2000 : חיי היומיום כמשל, ספר מעובד מדברי הרבי מליובאוויטש על ידי הרב דוד שרגא פאלטער.
שרית אדר הוציאה בהוצאת ספרי ניב את ספרה השני ושמו "נגן את מנגינת חייך": הספר מציע דרך אחרת – התבוננות בחיים לא כמירוץ, אלא כמנגינה שבה אנחנו מכתיבים את הקצב. הספר מכיל משפטי מוטיבציה מעצימים שייתנו לכם בדיוק את זריקת המרץ שאתם זקוקים לה, ולצידם טקסטים מעוררי השראה שיגרמו לכם להתבונן על החיים אחרת. זה בהחלט ברוח ספרי, ונראה שיש בו תובנות דומות ביותר עבור קהל המבוגרים עם ספר הבנוי מטקסטים.
הנושא שלפיו יש בכל אחד מאיתנו מנגינה גם מופיע בסרט צרפתי מעניין ושנון לדעתי בשם "קומדיה אלוהית". הסרט מציג את אלוהים השולט בעולם דרך מחשב מתוך חדר מיוחד בדירתו בבלגיה. אלוהים הוא איש משפחה מתעלל וחסר מצפון החי באומללות עם אשתו מארייה, בתם הקטנה ואחיה – פסלון של ישו המוצלב. מה שמעניין עבורי בסרט הוא היכולת של בת האלוהים – ילדה כבת 11 – לשמוע את מנגינות החיים שבכל אדם.
בכל נושא הקשור לספרי, אני פועלת עד כה בעצמאיות רבה. עוד לא מצאתי גורם שאני מרגישה רצון להעזר בו מתוך חשש שמסרי הספר או מטרותיו ישונו לצרכי שיווק ופירסום. בעולמנו המלא ברמאויות ופייק ניוז באופן כה בלתי נסבל, אני מעדיפה – ואף עקשנית – להישאר נאמנה לרעיונותיי. תובנות הספר הם לטעמי כנים ומדוייקים להפליא עבור קהל של קוראים מכל תרבות בעולם. אינני חושבת שנכון יהיה לכתוב על הקשבה למנגינות הפנימיות שבליבנו, ללא שאהיה עצמי מודל להקשבה הפנימית עליה אני כותבת. אם עוד לא עשיתם זאת, אני מאמינה שיבוא יום ואתם תקראו, תאזינו ותעלעלו דרך המציאות המורחבת שב"מנגינת החיים" שלי.
