הגעתי עם בן זוגי ובנותיי לכפר קטן בצ'כיה בשבוע האחרון והופתענו לגלות קריקטורות נהדרות המוצגות לאורך השדרה הראשית בכפר. הקריקטורות הגיעו ממדינות שונות ובינהן כמה מתחרים מישראל. נושא התחרות היה "אוכל", והקהל הרחב הוזמן למלא שלושה קריקטורות נבחרות שאת מספרן ניתן היה לשלשל לקופסא בשדרה.
צילמתי מספר קריקטורות שמצאו חן בעיניי ואעלה אותן בימים הקרובים לבלוג שלי. לפניכם שתיים מבחירותיי.
תמיד מפתיע אותי מחדש כמה קרובים הם הפכים. מערכת היחסים העדינה הזו שבין כעס לשמחה, מלחמה ושלום, שקט ורעש. תמיד יש בין השניים קשר גומלין, והאחד איננו נוכח ללא השני.
בן זוגי ואני עסוקים כמעט ללא הפסקה מאז נובמבר בפעילות שתקרב את כל קצוות עם ישראל. אנו מאמינים בתקשורת בצורה הישירה ביותר, ללא אג'נדות וללא
ליבי מצטמק מהדברים שאני רואה סביבי כיום בחברה הישראלית. והאמת שלא מעניין אותי אם זו תופעה גלובלית. המשבר החברתי והפוליטי כיום במדינה הוא ללא ספק