כשגדלתי פה בארץ בשנות השבעים והשמונים הייתי בטוחה שכל מה שלמדנו בבית הספר היה היסטוריית עם ישראל והקמת המדינה. נגענו רק בקושי בהיסטוריית שאר העולם, ובכלל על גיאוגרפיה אני לא מדברת. זה היה נחשב מקצוע נחות. אין בזה אפילו בגרות. אז עד היום אני לא לגמרי זוכרת איפה ליטא או כורדיסטאן….אבל לחשוב שלמעשה אפילו את הסטוריית מדינת ישראל והקמתה או את חזונו של הרצל לא ממש למדנו…תשאלו אנשים ברחוב תחת גיל 40 מי הם נשיאי ישראל? אין להם שמץ!!!! העיקר יודע כל ילד בן שלוש – שונאים אותנו. כולם אנטישמים! והערבים כולם – אחד אחד – מאיימים להשמידנו. גם האחות וגם הרופא בבית החולים? שכן ערבי תרצו בתל אביב או בחולון או בראשון? תמכרו או תשכירו לערבי דירה? מה אחוז הישראלים היהודים שלא ישכירו דירה לערבי?! והעיקר – אנחנו לא גזענים! אנחנו?! הזוי הרי.
העליתי את הפוסט הבא בטיקטוק. הביטו:
https://vt.tiktok.com/ZS8hwkE9T/
הנה תגובות של אנשים. מה דעתכם?!! פלא שהמדינה שהקמנו ושלמענה נלחמנו עומדת לההרס על ידי העם היהודי עצמו?! העיקר שאנו מגינים במומחיות (או באכזריות?) על גבולות המדינה כשהסכנה כעת הגיעה מבפנים!
אז אבי בן ה – 93 חי. הוא הגיע לפה על ספינה רעועה מאוד שלקחה כשנה לעבור את הדרך מקייפ טאון דרך הקונגו לנמל חיפה – שם אסור היה להם לרדת מהספינה בסוף המסלול! כן, הם היו צעירים יהודים דרום אפריקאים חברי המח"ל (מתנדבים מחוץ לארץ) שהיו מותשים, גמורים והגיעו לישראל במטרה להילחם פה – וכשהגיעו לא נתנו להם לרדת מהספינה. הם נאלצו להישאר עוד כמה ימים עד שלבסוף קיבלו רשות לרדת.
את סיפור ההפלגה של "שיפ'לה" אעלה לפה בפוסט אחר. אבי היה עיתונאי בדרום אפריקה. איש נדיר, שנון, סופר שכתב כל חייו אך היה צנוע מכדי לפרסם כמעט מילה. וכיום הוא קוהרנטי לגמרי. זכרונו טוב יותר משל הרופא שלו או ממני! והוא יודע בדיוק מה קרה פה. לפחות מנקודת הראייה שלו. הוא לחם פה בכל המלחמות אחרי 1948. סבי – אורי מלזר – אסף כספים מיהודי דרום אפריקה עבור המדינה והקמתה. בן דודו של אבי – הד"ר ליונל מלזר – הקים את בית החולים שיבא יחד עם ד"ר שיבא – אבל הוא לא ידוע על כך כי היה צנוע מדי. דודתי, חנה עליון ישראלי, היתה הפיזיוטרפיסטית הראשונה בישראל. בת דודתי – עליזה עליון ישראלי – היתה שחקנית ומחזאית שהקימה את התיאטרון הירושלמי עם שתי שותפתיה: תיאטרון ראשון של נשים שהתמקד במחזות בנושאי נשים בתנ"ך. הן בין השאר זכו בפרס ישראל על מפעלן. ואני – תמר מלזר קרימולובסקי – כעת קרויה אנטישמית, אנטי יהודית, בוגדת ועוד????! אני אישה שמאז גיל 9 לערך כותבת. מאז גיל זה הייתי כמו לוחמת לצדק בכיתתי וכיום במדינתי. הנה תגובות מהבוקר בטיקטוק על דבריי:
