אני הבוקר מודה שלא תיארתי לעצמי לפני כמה שבועות – כשהתחלתי להתעסק בנושאים פוליטיים – שאזרחי ישראל במצב נפשי עד כדי כך גרוע. פצעי המלחמות, טראומות העבר והמסע של העם היהודי על דורותיו השאיר בכל אחד ואחת מאיתנו פצע פתוח שלא הגליד אפילו. הפצע הזה עמוק עוד יותר בקרב המתנחלים ובכל האזרחים המתגוררים בצמוד לגבולות. אם אתם שואלים מאין אני יודעת את זה? אז אענה לכם בשקט ובקול שרבים אומרים לי שמרגיע ונעים: "הביטו סביב והקשיבו".
אני כתבתי בשבועות האחרונים המוני פוסטים. כתבתי עד כמה אני אוהבת את בני האדם באשר הם. שמתי פה המלצה לסרט שקיוויתי שהמונים יצפו בו אך לא היתה תגובה אפילו אחת להמלצה. הסרט קרוי "קיריקו (Kirikou)" – סרט אנימציה צרפתי על שבט אפריקאי עם מנהיגה מרושעת. גם בלי להבין צרפתית לא קשה להבין את הסרט שלדעתי רלוונטי ביותר למצב בישראל כעת. אך רוב קוראיי לא רק שאינם מבינים על מה אני מדברת, הם גם לא רוצים לדעת.
הביטו במסמך הבא וראו את מה שאני חווה: כאב עצום ודם הנוטף מתוך המילים. הכותב מעיד על עצמו שהוא יו"ר אירגון בצלמו "בצלם אלוהים", והכותרת מדגישה שהארגון הוא בנושא "זכויות אדם ברוח יהודית". יש פה מילים נפלאות כמו אדם, זכויות, רוח ואת הדת היהודית ששרדה במשך אלפי שנים ומלאה בחוכמה שאנו לא מפסיקים להתגאות בה. הרבה מרבנינו בעבר כתבו ודברו בערבית. למדו תורה בנוסף למקצוע אחר שרכשו, והם היו אנשים שהעריכו אנשים משכילים ומלומדים כמותם. אנחנו יודעים על דמויות מהתנ"ך שנישאו לגרים, ולא ניתן לאמר שהדת שלנו הדירה מתוכה את כל מי שלא היה יהודי.
כאשר מביטים בגוף המכתב ישנה כותרת שנראה שנוספה בפזיזות. המילים יחסית צמודות זו לזו. שם אני מתחילה להריח את ריח הדם של הכותב. ללא ספק זהו אדם שחווה פחדים עצומים, אחרת לא היה מנסח משפט ממנו אני חווה כל כך הרבה כעס. למשל: מדוע מתחיל המשפט – משפט הכתוב בפונט אחר וללא מחשבה על עיצוב תואם למכתב – במילים "אדגיש ואומר"? הרי האדם עוד לא אמר דבר וכבר הוא מדגיש משהו בדבריו האילמים? אני יכולה להסיק שהכותב נוהג להרגיש שבדרך כלל לא שומעים אותו, ומנסיונו הוא מתחיל משפט בהדגשה, פן לא יקשיבו לו.
המילים הבאות הן "הוקמה כעת ממשלת ימין". זה בודאי לא משפט עם אלימות. אבל הכותב מצא לנכון להשחיל את המילה "כעת". יש פה סוג של התרגשות שזה קורה "כעת". זה קרה בעבר וזה גם לא קרה לא מזמן אלא זה קרה "כעת" ו"עכשיו הזמן לפעול". ואז הכותב ממשיך עם שתי מילים שנראה שהן מיותרות לגמרי, אך מביעות זעם גדול: "על מלא". מדוע הוסיף אותן? לי בהחלט מרגיש שזהו אדם שחייב להדגיש שבנוסף לעובדה שזה קורה כעת, זו גם ממשלה הזוכה למלוא תשומת הלב בהיותה מלאה באנשי ימין. יש פה כח גדול. "על מלא". כמו באנגלית "full amunition". או "fully charged".
הכותרת ממשיכה במילים "והיא תפקח עליכם". פה זה מתחיל להיות מאוד מעניין: שמתם לב לצורת הסביל? זאת אומרת האדם שניסח את המשפט מרגיש שיש צורך לפקח על העם. זאת אומרת שמבחינתו התפקיד של הממשלה איננה "להנהיג" כמו שמטרתה "לפקח". זוהי מילה הלקוחה מעולם המשטרה, עולם הצבא, עולם בתי הסוהר, עולם של קומוניזם או משטרים אפלים או האם אני טועה?
הכותב ממשיך בכותרת המשנה הארוכה הזו, בה אגב חסרים פסיקים למשפטים, ומוסיף "ותוודא שלא תיפגעו". זוהי תוספת מאוד מטרידה בעיניי. משתמע שזהו הסבר – למקרה שאזרחי יזדקק להסבר שכזה. הממשלה לא רק תפקח, אלא יש לה מטרה נוספת. מטרתה שלא יפגעו באזרחים מסוימים. זאת אומרת אם היא לא תפקח על העם, יפגעו אזרחים. המילים לדעתי זורעות בנו את המחשבה שאנו אזרחים הזקוקים לפיקוח במדינה, ושעד כה היו לנו פגיעות. הממשלה הזו "ימין על מלא" תוודא שלא ניפגע. המילים מחזקות בנו את הזיכרון או משתילות בנו זיכרון קולקטיבי של הפגיעות שנעשו בנו, ועלינו להיות אסירי תודה כעת לממשלה הזו שתגן עלינו מפגיעות חוזרות. ולא רק זה – ייתכן שאנחנו נרצה לפגוע בסטודנטים. ופה השיסוע. למה שנרצה אנו לפגוע בסטודנטים שלנו? התשובה היחידה היא מתוך "בגידה". יש ביננו "בוגדים" שלמעשה עלולים לפגוע בסטודנטים. שוב מילה שהייתי חושבת למצוא המשטרים טוטליטאריים ומסוכנים. המשפט מכניס לא רק את הפיקוח עלינו ולא רק את הפגיעה, אלא גם את הפגיעה של גורמים מתוכנו באנשינו. תראו כמה חשד ופחד יש בכוונת הכותב להכניס לתוכנו?!
נראה שהכותרת הזו לא נגמרת. אנו רק בחציו! המשפט ממשיך ומתאר את הפגיעה שייתכן שחלקנו נעשה לאחרים והיא "הכרחה להקשיב לאירגוני חרם". האם אתם לא רואים פה אבסורד? כל הממשלה הזו שעל ימין מלא, עושה את כל השמירה, הפיקוח, הדאגה עלינו כדי שלא יכריחו אותנו להקשיב לארגוני חרם?! מישהו בבקשה יכול להסביר לי מה יקרה אם "נקשיב"? האם ההקשבה איננה חלק אינטגרלי מחיי אדם מערבי נאור? מה מסוכן כל כך ב"הקשבה"?! אבל אכן כך כתוב בכותרת של המכתב הזה, בידי אדם שללא ספק עבורו ההקשבה לאירגוני חרם גרם לסבל עצום וקשה עד כדי כך שממשלת ימין "על מלא" תשים זאת למטרה ראשית אותה טרחו לכתוב פה.
כעת סוף סוף יש נקודה במשפט אבל הכותרת לא הסתיימה. נוספו שתי מילים שעבורי הן הקשות ביותר. הן מילים שאמר לי איש אחד שפגע בי מאוד כשהייתי ילדה. הייתי בטוחה שאנו פשוט משחקים אבל ממש בסוף, אחרי הכל הוא אמר בקול מאיים "אל תספרי את מה שקרה פה לאף אחד. ואל תשכחי שהזהרתי אותך לא לספר!". לקח לי שנים להבין בכלל מה קרה שם, וכיום גם אם זה היה קורה לפני שנה, לא היה קורה כלום לתוקף. הרי איזה הוכחות יש כששני אנשים הם העדים היחידים: התוקף והמותקף?! אז הנה שתי המילים: ראו הוזהרתם! אינני צריכה פה להסביר.
אסיים בהשלמת הרעיונות איתם התחלתי מעלה. המצב הנפשי של אזרחי המדינה קשה ביותר. קשה יותר ממה שתוכלו לדמיין. רציתי להשיג סטטיסטיקות ממשרד הבריאות אבל תיארתי לעצמי שהמידע יהיה חסוי לאזרחית כמוני. לא במקרה אומרים לי אנשים שהם מותשים. ואחרים בצד הימני של המפה מסרבים לקרוא או לפתוח את עינהם למתרחש. לא קל להודות בטעויות. לא קל לאמר שטעינו – וטעינו בהרבה. והכי לא קל להודות שמה שקורה כעת הוא מסוכן ומנוהל בידי אנשים החיים באיזור בו היה תמיד משטר צבאי. המשטר הזה הוא מה שהגן על חייהם, והממשלות השונות אינן יכולות לאמר שהן תרמו להגנה הזו. מבישה ההיסטוריה שלנו, ומביש עוד יותר מה שקורה בשבועות הללו והכאב בו נתונים כל נפש אדם בעם הזה. מחר תיכנס לתפקיד הממשלה הזו. האם אכן זוהי מדינת העם היהודי? האם העם היהודי – עם המילים "זכויות אדם" כפי שכתוב מעלה במכתב הזה – הן מילים רלוונטיות למציאות שתתחיל כאן מחר?! הכל כתוב כאן – שחור על גבי לבן. חתום ונשלח. הביטו וקיראו. הנה עתידנו! האם בזה אתם בוחרים?! טי
תמר בוקר טוב , את באמת בת אדם יוצאת מין הכלל , עם המון רגישות וזה ניכר בכתיבה שלך מעבר לכל ספק , לצערי כמוך השתדלתי כל חיי לשמור על תמימותי הטבעית והקנה , והם , הימין המלא גרמו לי לאבד אותה , היום לעניות דעתי המאבק שלי הוא בלהפריד דת ממדינה ללא פשרה ולפעול למען חוקה לישראל . לא יתכן שיש כל כך הרבה לקונות בצורת הממשל שלנו שמאפשר לאדם אחד לעשות מה שעולה על רוחו על מנת להציל את עורו . לצערי הנסיבות הפכו אותי לרדיקלית והתמימות הולכת ונגמרת .יום מקסים ובהצלחה רבה
שלום מרגו, תודה רבה על דברייך ואני בהחלט מבינה אותך! הסוד אבל הוא בגיוון – גיוון בגנטיקה, גיוון בדעות וכו'. ואת זה אני זוכרת היטב משיעורי התושב"ע שהיו לי בבית הספר היסודי. הדיון, הוויכוח, ההארה של כל אדם, היא – היא היהדות. פה יש זרם אחד ויחיד. זרם המורכב מאנשים אשר נפשם מדממת. וזה קרה בגללנו עצמנו. בגלל ממשלותינו אותן אנו בחרנו. ובעוד העם שלנו עסוק בטיקטוק, בעשיית כסף והון, בצילומי סלפי, בעישון גראס, בהילולות, בקברי צדיקים, בכוחניות ועוד ועוד אנחנו הפקרנו את המנחלים. חייהם הפכו כה נזילים בעיניי מגזר שלם, והנה קמה המפלצת על יוצרה. אילו היינו חכמים ורגישים לנפש האדם, היינו משוחחים ומבינים טוב יותר את האדם. טעינו שוב ושוב, וכעת אנחנו נשלם מחיר כבד. גם כעת, כשאני כותבת את כל זה, יש רבים שלא טורחים לקרוא כי אין להם סבלנות. אז הנה התוצאה – חוסר אחריות של עם שלם! העם הנבחר.
תודה על ההמלצה על הסרט, נבדוק.
בבקשה – מאוד מאוד מעניין. זה ביוטיוב בקטעים אבל שווה להביט, ואפשר גם עם ילדים. מאוד עמוק ולכאורה נראה לא קשור.
תודה תמר על תגובתך , את אומרת לי אולי בצדק שלא היינו מספיק קשובים למתנחלים , בתפיסת העולם שלי לא היו צריכים להיות מתנחלים ולא כיבוש , כמו שישראל פריי אמר אתמול הכיבוש גרם לנו לאבד חמלה כלפי הזולת הפלסטיני, והמשיך כלפי היהודים אחד בשני. אם לא ניהיה פרגמטים אני לא רואה אך נוכל לפטור את הפלונטר הנוראי הזה , מה שבטוח שממשלה של אנשים שמורשעים בדין לא יכולה להיות ממשלה של העם היהודי שהוא כעת רחר מלמלא את תפקידו כאשר לגויים