Man is a deep and wonderous light or in one simple word - Myoko

הדבר האחרון שיבדיל אותנו מרובוטים ומבינה מלאכותית הוא האומנות. זהו אחד התחומים החשובים ביותר לפיתוח חיי אדם, חברה, קהילה או מדינה. אך למרבה האירוניה זהו גם אחד התחומים המקוצצים ראשונים כשצריך לקצץ…כאשר גרתי בארה"ב ולמדתי בשנות התשעים באוברלין קולג' – מוסד ידוע ללימודי אומנויות – היו מגיעים ראשי מחלקות כח אדם לגיוס סטודנטים. הקשר בין עולם העסקים ועולם האומנויות היה כבר אז ברור. כאן בארץ אנחנו עדיין לדעתי מאחור בהבנה הזו. זוהי עובדה שכבר כמעט שלא תמצאו מקהלות בבתי הספר או שיעורי חלילית לכלל התלמידים. פרויקט "בית הספר המנגן" שהיה במקור תכנית של החלילתן והפדגוג עופר טוריאל הפך מזמן למשהו אחר בידי מנהלי הקונסרבטוריונים, וכשמביטים בתקציב משרד התרבות אני בטוחה שהוא לא מתקרב למה שראוי במדינה שבה כמעט כל אדם שלישי הוא אומן. הרי אלו יהודים בכל העולם המובילים את עסקי הבמה וההייטק. לצערי הדרך עוד ארוכה, אך אני רוצה להאמין שגם לשם נגיע בבוא הזמן. לוחמי צה"ל הטובים ביות טובים ניחנים באומץ, בנחישות וביכולת ריכוז וחשיבה מהירה המאפיינים את מוחו של הספורטאי והמוסיקאי – הנה כתבה בנושא למי שמעוניין בכך: 

מאז היום הארור של ה-7 באוק' מקום האומן בחברה והאומנות התחדד בישראל לעניות דעתי: השימוש באומנות לריפוי, לתקשורת, להבעה, להרגעת הנפש, ומספר כלי הנגינה שנתרמו ונאספו עבור חיילים הוא גבוה ביותר. בתחילת הלוחמה התנדבו אומנים להגיע לבסיסים ולמקומות אליהם הגיעו מפונים מהדרום ומהצפון. בין לילה יצאו אומנים להופיע ולתרום מזמנם ברגישות רבה ובדרך המשפיעה ישירות ובמהירות על נפש האדם. לכן כאשר קיבלתי הודעה מתושבת רמת גן בשם רייצ'ל לפתוח את חצר ביתי ליריד אומנים נעניתי מייד בחיוב. בבוקר שישי אחד בדצמבר 2023 הגיעו אלינו כעשרה אומנים. לכל אחד היה שולחן עליו הם הציגו בגאווה את עבודותיהם, וחצר ביתנו הידוע בשם "הסלון מול גבעת נפוליאון" התמלא בשלל תצוגות של סבונים, תכשיטים, כלי קרמיקה, דיוקני נשים גאות בשיער השיבה שלהן ועוד מיני אומנים המתמחים בעץ, שחזור עתיקות ועוד. לכל אומן היה ניצוץ בעיניים, והיה מרגש להכיר אותם ולשוחח עם חלקם באותו בוקר. 

אחת מהאומניות היתה אישה מבוגרת יחסית אך בעלת מבט צעיר בעינייה. שיער האפור היה קצר אך מסודר להפליא, והיא היתה לבושה בבגדים צבעוניים וספורטיביים על גופה הארוך והדקיק. ראיתי שהיא מציגה למכירה כובעים ותכשיטים שכולם מאוד בלטו בצבעוניותם ובשמחה שהקרינה מתוכם. הבטתי מוקסמת בשרשראות גדולות, חלקן עם נוצות בין החרוזים, ופתחנו שתינו בשיחה. כששאלתי מה שמה היא הביטה הצידה נבוכה מעט וענתה לאחר כמה שניות ארוכות: "מיוקו". "מעניין" אמרתי. "שם יפני?". ואז החלה לספר על מאסטר שלימד אותה ביפן. במהלך מספר חודשים בהם שהתה במנזר, המאסטר העניק לה את השם מיוקו שמשמעותו אור עמוק ומופלא. השם החדש נועד להביא איתו דרך חדשה בחייה – חיים בהם היא תוכל סוף סוף לגלות את כישרונותיה ולמצותם. 

הסרטתי סרטון לפני שנכנסתי לדירתה של מיוקו. אתם מוזמנים לצפות:

אני שמחה לתת למיוקו במה בבלוג שלי. היא אישה מעניינת ביותר שעברה שינוי לפני כעשר שנים בזמן שהות בניו יורק. היא סיפרה לי איך אחרי יום עמוס של ביקורים בגלריות ובחנויות לאומנות, היא חלמה בלילה על פריטים שונים וצורות צבעוניות. מאז אותו החלום מיוקו החלה ליצור והרגישה שהיא מתחילה את צעדיה הראשונים של מציאת ייעודה. כל זאת כשהיא בשנות השישים לחייה. מאז נכנסה מיוקו אל עולם העיצוב, היא למדה ונסעה בעולם והחלה לבלוע את התחום וליצור ללא הפסקה. בעבודותיה יש בהחלט חותם אותו אני מזהה – בין אם זה ציור על טישרט, כובע או תכשיט, יש צבעים חזקים וקווים מסוימים המאפיינים את היצירות. מאז היריד שערכנו הגעתי לבקר בסטודיו שבביתה – בדירה קטנה שטופת אור בקומה עליונה של בניין ישן על רחוב הרוא"ה ברמת גן. הביטו בסרטון הבא כמה הייתי מופתעת לראות את הכניסה לדירתה. בהחלט שלא מראה טיפוסי של דלת או כניסה לדירה בבניין דירות בישראל. 

עיצובי אופנה של מיוקו:

ציור של מיוקו בו ראיתי המון מוסיקה וצליל:

הנה אני ליד אחד הציורים של מיוקו:

אתם מוזמנים ליצור קשר עם מיוקו בן טוב. הנה קישור לאלבום שלה בפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=100038546125654&sk=photos_albums ומספר הטלפון ליצירת קשר: 052-2710440. היא חולמת על חברת עיצוב לבית משלה, ואמרתי למיוקו כמו שאני אומרת לבנותיי ולתלמידיי: "לחלום כדאי רק בגדול. לכי על זה!". הקשיבו למנגינה שבליבכם כי אתם בלבד יכולים לשמוע אותה, וכדאי להקשיב לה! (מתוך ספרי "מנגינת החיים")