הצלמת אילת פיינטו ואני החלטנו לתעד חלילים מתוך אוסף החלילים שלי, וזו תמונה שאני אוהבת במיוחד. החליל הגדול ביותר לצד הקטן ביותר…קצת כמו קונטרבאס שמנגן לצד חלילן. הדבורה ברקע היא העתק של סיכה מהמאה ה-17 ונקנתה כמדומני בחנות המוזיאון של מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. הדבורה הזו יפהפיה לטעמי ואני מרבה לענוד את הסיכה. צבעיה התמגו בדיוק עם הפיקולו השחור העשוי מעץ אבוני – כלי מקורי מ-1914. לכל כלי באוסף סיפור וגוון צליל ייחודי משלו.

האם אפשרי לסיים את שנת הלימודים בצורה נעימה ומלאה בהשראה?
אני מורה לחליל עם 11 תלמידים השנה: 5 בקונסרבטוריון גבעתיים, 4 ילדים פרטיים בביתי ותלמידה אחת מסורה בת 80 שמנגנת נפלא וללא בעיות קשב. השנה