בתקופה של התגברות האנטישמיות ברחבי העולם ושינאה שחשבנו לא נחווה כמותה שוב לעולם התכנית "קדושה" של תזמורת בארוק ירושלים בחודש שעבר היה מרגש עד דמעות. מצאתי את עצמי מתמוגגת מהאזנה למוסיקה עתיקה נהדרת רק שמילות האריות נכתבו בעיברית. זה נתן לי תחושת גאווה והכרה בלתי ניתנת לעירעור שהיינו שם במלוא הכישרון והעשייה היהודית יחד עם כבוד למסורת היהודית. היינו שם כמו עכשיו – במאה ה-17 וה-18. אני מצרפת קליפים ותמונות מהקונצרט + תכנייה מערב נפלא שהיה תחת שרביטו של נגן הצ'מבלו, המנצח והמנהל האומנותי של תזמורת בארוק ירושלים – דוד שמר.
הסולנים היו נהדרים אחד אחד ועבורי התמונה של לידור רם מסיקה היתה הסימבולית ביותר. לידור לא רק נראה כאילו נלקח היישר מסצנה של טרובדורים אלא הוא גם לא המראה הטיפוסי של זמר מוזיקה עתיקה. תלתליו ועורו הכהה הם אולי מייצגים את המאה ה-21 בה כל סטריאוטיפ מתנפץ לרסיסים. לידור שר לפעמים כקונטרטנור ולפעמים כבריטון ויחד עם יכולותיו התאטרליים הוא אומן יוצא מן הכלל ובלתי נשכח.
אין ספק שאם המצב העגום של יהודים ילך ויתדרדר עוד יצטרכו קהלים וחובבי מוסיקה עתיקה ותרבות בכלל להגיע עד לישראל כדי לראות ולחוות תרבות במיטבה!
