הסלון מול גבעת נפוליאון בנקודת הזמן הזו

העלנו אמש בסלון מול גבעת נפוליאון קונצרט בשם "מה זאת אהבה?" עם החלילן ליאור איתן מהתזמורת הפילהרמונית הישראלית יחד עם נגן הנבל ליאור עוזיאל. הקהל זכה להנות מקונצרט משובח עם צלילי נבל מלטפים ורוח מהחליל שכמו שטפו את הנפש והכניסו אנרגיה חדשה אל תוכה. כך אני הרגשתי כשישבתי והאזנתי בסלון ביתנו לצד בן זוגי. יובל ואני מארגנים ערבי תרבות שכאלו כבר זו העונה התשיעית ברציפות. אני בכוונה פחות משתמשת במילה "קונצרט" כי בימנו זו מילה שמשמעותה לרבים מדי משהו שאפילו לא אטרח לתאר. מספיק לאמר שבסלון מול גבעת נפוליאון הקהל נהנה מהמון סגנונות מוסיקה, ואין בעיה לקום באמצע הופעה, למלא עוד יין בכוס או להנות מעוד מעדן זה או אחר שאני מכינה באהבה עבור הקהל שלנו בכל אירוע. שם המשחק הוא מבחינתי "הנאה" לכולם.

ליאור איתן דיבר אל הקהל לפני כל יצירה והסביר על הרקע לכתיבתה ומדוע היא נבחרה לתוכנית בנושא אהבה. הוא גם תיאר בפתיחות וברגישות את אהבת חייו – נגנית בסון מוכשרת ואישה נדירה שהלכה לעולמה בטרם עת ושמה ציפי שחורי.

ליאור החלילן וליאור הנבלן עברו דרך יצירות על אהבות, התאהבויות וגעגועים עזים, ובאמצע התוכנית הצטרפתי עם החליל בידי לנגינת דואטים מאת מוצרט. בחרנו לנגן אריות מתוך שלוש אופרות שכתב מוצרט, שתיים מהן עם הליברטיסט היהודי דה פונטה. לפני כל דואט הסברתי מה הסצנה המקדימה והקראתי ציטוט מתוך האריה. התיאור הכניס את המאזינים ואותנו להלך הרוח התואם למוסיקה שעמדנו לבצע. ערבים שכאלו, להבדיל מהאזנה וביצוע באולם הקונצרטים, הם לרוב מרגשים ביותר בשל הקירבה בין הנגנים והקהל.

לפניכם התכניה וקליפ של אחד הדואטים – מתוך האופרה נישואי פיגרו.

הערבים הבאים בסלון מתוכננים לפברואר-מרץ ובהם נערוך פסטיבל של נגני צ'מבלו ישראלים: דוד שמר, נטע לבר, יובל רבין ויוכבד שוורץ יגיעו לבצע תוכניות היקרות לליבם בהן הם השקיעו שנים של חקירה והתעמקות. מבצעי מוסיקה היסטורית הם בדרך כלל מוסיקאים המחפשים עוד יותר את הצליל, המגע והתוצאה הקרובה ככל האפשר לזו האותנטית, וכמובן איש אינו יודע במדויק מה היה האותנטי. יש לנו מידע רב כתוב – ספרים ותיאורים ששרדו בהם מתוארים צורת הנגינה, הביצוע ואפילו התפריט שצריך המבצע לאכול והפעילות הספורטיבית המתאימה לאדם החפץ בקריירה מוסיקאלית. אך בסוף, גם אם שרד כלי היסטורי לא נדע מספיק. כל יצירה היא כמו אגוז שעל המוסיקאי המבצע לפצח. לכל מלחין יש שפה ייחודית משלו, וכשהמבצע לומד את יצירה הוא שואף לדעתי לפצח את קוד השפה של המלחין. מתי יודעים שזה מצליח? כשזה זה, המבצע מרגיש זאת והקהל ירגיש זאת.

לפרטים נוספים על הפסטיבל בבקשה היכנסו לקישור www.flute.co.il/music-lounge

אותו נעדכן בקרוב!

נשמח לראותכם בסלון!   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך